רש"י על שבועות ל״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 ואינו חייב אלא אחת בפני ב"ד - אם השביעם בב"ד:
2 שלא עשה בו מושבע - מפי אחרים כנשבע עצמו ולקמן מפרש לה לכולה:
3 או או ביטוי - או נפש כי תשבע לבטא להרע או להיטיב:
4 שכן תחטא מתחטא - בשניהם כתיב תחטא לג"ש:
5 חטאת מחטאת - עדות וביטוי בחטאת אבל שבועת הפקדון באשם:
6 שכן חט"א במזי"ד תבעי"ה וכפרי"ה ועברי"ה - סימן הוא שכן חטא תחטא מתחטא ובשניהן חייב על המזיד אבל ביטוי כתיב בה ונעלם:
7 תבעיה וכפריה - עדות ופקדון באין ע"י טענה וכפירה מה שאין כן בשבועת ביטוי:
8 ועבריה - עדות ופקדון שתיהן השבועות לשעבר אבל ביטוי עיקרה להבא:
9 חטא"ת שירד"ה לחומ"ש - סימן הוא עדות וביטוי שניהן בחטאת ובעולה ויורד ואין בהם חומש לאפוקי פקדון שהוא באשם ובקרבן קבוע ומוסיף עליו חומש כדכתיב ויקרא ה׳:כ״ד ושילם אותו בראשו וחמשתיו יוסף עליו:
10 אאואין דר"א סמיך - דאינו אלא בתביעת ממון ואתביעת ממון גופה קאמר יש מהן שהוא חייב ויש מהן שהוא פטור:
11 מאי בינייהו - הי נינהו תביעת ממון דפטר ר"ע ומחייב בהו ר"א:
12 לר"א חייבין - דגבי השבת גזילה שמעי' ליה לקמן שבועות דף לז: דמיחייב השבה על גזילת קרקע וקס"ד דהוא הדין לשבועת הפקדון או לשבועת העדות:
13 ולר' יוחנן דאמר משביע עדי קרקע פטור אפי' לר"א - וכן לשבועת הפקדון לקמן היא בפ' שבועת הפקדון שם:
14 איכא בינייהו עדי קנס - לר"א חייבין וכן בשבועת הפקדון דשמעינן ליה דדריש פרשת שבועת הפקדון בריבויי ומיעוטי גבי והשיב את הגזלה והא דאמרינן בכתובות דף מב. גבי פקדון יצאו אלו שהם קנס דלא כר"א:
15 לימא ר' יוסי הגלילי - דאמר אין עדות מתקיימת אלא בראיה וידיעה חוץ מעדות ממון:
16 לית ליה דרבי אחא - דדאין ומחייב בדדמי כגון גמל האוחר בין הגמלים דמחייב ליה בלא ראיה בדדמי:
17 האוחר - בועט ברגליו ולי נראה כשבא ליזקק לנקיבה הוא נלחם ומכה ברגליו גמלים שסביבותיו ולשון אוחר נופל בתשמיש גמלים דתניא בבכורות דף ח. גמל אחור כנגד אחור:
18 דאי אית ליה דר' אחא - דדאין בדדמי:
19 דיני נפשות נמי משכחת לה - דמתקיימת בלא ראיה כגון הא דשמעון בן שטח דאי דיינת ליה בדיני ממונות. גבי גמל משום דבידוע שזה הרגו ה"נ בידוע שזה הרגו:
20 אלא ראיה בלא ידיעה היכי משכחת לה - אם ראה שהרג אדם ואינו יודע מי הוה ההרוג מי מצי מסהיד עליה מי לא בעי. למידק כו':
21 קסבר ר' יוסי הגלילי - מילתא באפי נפשה היא והכי קאמר. מדקאמר ר' יוסי הגלילי אין שבועת העדות אלא בעדות המתקיימת בידיעה בלא ראיה וראיה בלא ידיעה ש"מ דס"ל משביע עדי קנס דאונס ומפתה וכפרו פטורין:
22 ועדים רואין אותו מבחוץ - ולא הכיר הנתבע בהם:
23 הוחזק כפרן - שהרי ראו אלו שמנה לו ואע"פ שאינן יודעין אם הלואה אם מתנה נעשה כפרן בדבר שהרי אמר לו לא היו דברים מעולם ואין נאמן עוד בשבועה:
24 המנונא את עול - אתה ראוי ליכנס לבית המדרש שאתה מחכים את רבך:
25 כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש - כי הכא שאין לאדם לשום אל לבו כל המקומות שהוא משתין שם מים להיות זכור עליהן:
26 מחכו עלה במערבא - אהא דר"ש דגמר מפקדון בג"ש דתחטא תחטא:
27 בק"ו מייתי לה - מיניה וביה ולית ליה ג"ש:
28 ממעילה גמר לה - נאמר כאן ויקרא ה׳:כ״א ומעלה מעל ונאמר להלן שם כי תמעול מעל:
29 נגמרה מעדות - לחיובא בג"ש דתחטא תחטא:
30 שכן מעילה בכל נהנה בקבוע חומש ואשם - בשניהם נאמר מעילה ושניהם נוהגים בכל אבל עדות אינו נוהג אלא בראויין להעיד ושניהם נהנו בעבירה שבידם זה נהנה מן ההקדש וזה כפר ממון לאפוקי עדות שלא נהנה ושניהם בקרבן קבוע ועדות בעולה ויורד ושניהם בחומש ואשם ועדות בחטאת ואין שם חומש:
31 שכן חטא הדיוט בשבועה תבעיה וכפריה ואואין - בשניהם נאמר תחטא ודינו עם ההדיוט אבל מעילה דינו עם ההקדש ושניהם בשבועה וע"י תביעה וכפירה הן באין ובשניהם נאמר אואין מה שאין כן במעילה:
32 הנך נפישין - דתבעיה וכפריה חדא היא:
33 מכדי ר"ש ג"ש - דתחטא תחטא גמיר דקתני סיפא דמילתיה ת"ל תחטא תחטא לג"ש אמאי פריך ברישא לא עשה בו מושבע כנשבע ומזיד כשוגג כי היכי דגמר עדות מפקדון לענין שאינו מדבר אלא מתביעת ממון נגמר נמי פקדון מעדות למושבע כנשבע ומזיד כשוגג:
34 דלמא כי פריך - שכן לא עשה כו':
35 מקמי דתיקום ליה ג"ש - בתחלת משנתו כשהיה בא ללמדה בבנין אב דחייב כאן וחייב בפקדון אבל לבתר דקמא ליה ג"ש דתחטא תחטא לא שמעינן ליה דפרכה והאי דפרכה ברישא לאו משום דס"ל הא דהוה גמיר ג"ש מרבו אלא להודיעך בא שהוצרך ג"ש לכתוב שלא תאמר למה הוצרכה והלא יש ללמד במה מצינו לפיכך התחיל ללמדה תחלה בבנין אב והודיע תשובות שיש להשיב עליו לכך הוצרכה ג"ש וכן דרך תנאים וספרי וספרא:
36 ולא - פריך בתמיה כלומר ובתר דקמא לא הוה פריך כלומר דיליף הא נמי בג"ש שעשה בו מושבע כנשבע ומזיד כשוגג:
37 והא אמר להו רבא בר איתי כו' - בפרק שבועת הפקדון:
38 ר"ש היא - דאמר לא עשה בו מזיד כשוגג אלמא ס"ל כי פירכיה והא דלא פרכה לג"ש בהא פירכא בתר דקמא ליה משום דג"ש מופנה היא ואין משיבין עליה ומשני דלמא כי פריך מזיד כשוגג פריך במזיד כשוגג הוא דס"ל כי פירכיה קמייתא ואפי' בתר ג"ש משום דגמר לה ממעילה דלא עשה בה מזיד כשוגג וניחא ליה לגמרה ממעילה לפטורא ולא מעדות לחיובא משום דהנך נפישין כדאמרינן לעיל שכן מעילה בכל נהנה בקבוע חומש ואשם אבל מושבע כנשבע מילף יליף פקדון מעדות ולא ס"ל כפירכיה מדקמא ליה ג"ש וליכא חוכא:
39 ופרכינן ותיהדר עדות כו' - כלומר היינו חוכא לבתר דגמר פקדון ממעילה למזיד דלאו כשוגג היכי פריך תאמר בעדות שעשה בו מזיד כשוגג בתר דקמא ליה ג"ש דתחטא תחטא ליהדר עדות וליליף מפקדון למזיד דלא כשוגג דהא ילפא פקדון ממעילה: